ברטנורא על משנה חולין י׳:ג׳

3 בְּכוֹר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמֵאָה. מַתְנִיתִין אַיְרֵי בִּבְכוֹר שֶׁבָּא לְיַד כֹּהֵן וְנָפַל בּוֹ מוּם בְּיַד כֹּהֵן וּמְכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל בְּמוּמוֹ. דְּאִי בִּבְכוֹר בְּיַד יִשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁנְּתָנוֹ לַכֹּהֵן, אַמַּאי פּוֹטְרִים אֶת כֻּלָּן מִמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה, לֵימָא לֵיהּ כֹּהֵן, אִי בְּכוֹר הוּא כֻּלַּהּ דִּידִי הוּא, אִי לֹא בְכוֹר הוּא הַב לִי מַתְּנְתָאֵי. אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר בָּא לְיַד כֹּהֵן וּמְכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל בְּמוּמוֹ וְנִתְעָרֵב בְּמֵאָה, פּוֹטְרִים אֶת כֻּלָּן מִמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה, דְּכָל חַד וְחַד יָכוֹל לִדְחוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלוֹמַר לַכֹּהֵן, שֶׁלִּי בְּכוֹר הוּא, שֶׁמְּכָרוֹ הַכֹּהֵן וּפָטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת, דְּמִן הַבְּכוֹר אֵין נוֹתְנִים מַתָּנוֹת, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עַל קְדֻשָּׁה:

4 אֶחָד שׁוֹחֵט אֶת כֻּלָּן פּוֹטְרִין לוֹ אֶחָד. שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְהֵא הַבְּכוֹר אֶחָד מֵהֶן, וְיָכוֹל לוֹמַר זֶה הוּא:

5 צָרִיךְ שֶׁיִּרְשֹׁם. שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ סִימָן. שֶׁיָּבִינוּ הַכֹּל שֶׁיֵּשׁ לְכֹהֵן אוֹ לְנָכְרִי שֻׁתָּפוּת בָּהּ:

6 וְאִם אָמַר לוֹ. אִם אָמַר כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל פָּרָה זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ חוּץ מִן הַמַּתָּנוֹת שֶׁבָּהּ:

7 פָּטוּר. יִשְׂרָאֵל מִן הַמַּתָּנוֹת:

8 אָמַר לוֹ. יִשְׂרָאֵל לַחֲבֵרוֹ טַבָּח, מְכֹר לִי בְּנֵי מֵעֶיהָ שֶׁל פָּרָה זוֹ:

9 וְהָיוּ בָהֶן מַתָּנוֹת. הַקֵּבָה, שֶׁהִיא אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת:

10 נוֹתְנָן. לוֹקֵחַ זֶה לַכֹּהֵן:

11 וְאֵין הַמּוֹכֵר מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים. שֶׁהֲרֵי הָיָה יוֹדֵעַ הַלּוֹקֵחַ שֶׁמַּתָּנוֹת שָׁם, וְזֶה לֹא מָכַר לוֹ אֶת הַקֵּבָה:

12 לָקַח הֵימֶנּוּ בְמִשְׁקָל. כָּךְ וְכָךְ הַלִּטְרָא, וְשָׁקַל לוֹ הַקֵּבָה. נוֹתְנָהּ לוֹ לוֹקֵחַ לַכֹּהֵן, שֶׁהֲרֵי הַגְּזֵלָה אֶצְלוֹ וְצָרִיךְ לְהָשִׁיב, וְהַטַּבָּח יְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים, שֶׁהֲרֵי מָכַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְאִם עָבַר הַשּׁוֹחֵט וְלֹא נָתַן מַתָּנוֹת מִן הַבְּהֵמָה, לֹא נֶאֱסַר הַבָּשָׂר בַּאֲכִילָה, אֲבָל מְנַדִּין אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן שֶׁפָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת, אִם הוּא טַבָּח שֶׁשּׁוֹחֵט וּמוֹכֵר בַּשּׁוּק, מַמְתִּינִין לוֹ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת, מִכָּאן וָאֵילָךְ מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ מַתָּנוֹת וְנוֹתְנִין אוֹתָן לְכֹהֲנִים אֲחֵרִים. וְאִם קָבַע בֵּית מִטְבָּחַיִם, אֵין מַמְתִּינִים לוֹ אֶלָּא מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ מִיָּד, וְאִם לֹא רָצָה לִתֵּן מְנַדִּין אוֹתוֹ: